מעשיות ברווזיות/ דונאלד דאק עיתונאי

באלו (בספר הג'ונגל מלמד הדוב באלו את הזאבים מהו חוק הג'ונגל, בין תלמידיו גם מוגלי)

באלו

אני מניח שלכל אחד מאיתנו יש משפט ששמע מהוריו ונשאר לו כציווי לחיים. אצלי זה המשפט הבא שאמר לי אבי לא מעט פעמים, למרות ששקע כבר אחרי הפעם הראשונה: "סיפורים מעניינים תקבל מאלה שאף אחד לא מעוניין להקשיב להם". מה אגיד לכם, סקופ גדול עדיין לא השגתי בעקבות התובנה, אבל הקשבתי ללא מעט אנשים הזויים וטרחנים.

למשימתי העיתונאית הראשונה יצאתי בגיל צעיר, 11, אולי 12. אבי שלח אותי לביתו של השר משה ניסים לגשש ולהבין בבעלות מי הדירה. נתבקשתי לדבר עם העוזרת או עם מישהו אחר שיענה, רק לא עם מישהו מבעלי הבית. אולי בשנות השמונים זה היה הגיוני לדפוק על דלתו של שר ולצפות שמישהו ישיב לילד בבעלותו של מי הבית,  ואולי בוחן המציאות של אבי היה לקוי. כך או כך, דפקתי בדלת כשלבי הולם בחוזקה. אף אחד לא ענה, ובכך תמה המשימה...

למרות המשימה ההזויה משהו, אבי היה עיתונאי במלוא מובן המילה. הוא כתב בכל עיתון גדול וחשוב במדינה, אלו שעדיין ואלה שאינם. לעיתים אפילו בכמה עיתונים במקביל עם שמות עט שונים. לצערי לא למדתי ממנו הרבה, עוד בילדותי כבר היה בערוב הקריירה שלו. דבר אחד אני בטוח, לעולם לא היה מפרסם דבר שלא היה מאמת ומוודא. 

בשנים האחרונות לחייו היה אחוז אובססיה בפרשה אותה לא הצליח להוכיח. פעם אחר פעם היה אומר לי שמדובר בפרשת שחיתות שעוד לא נראתה כאן. ראש ממשלה שהיה מעורב בחלוקת קרקעות מלון הולילנד, עליך לנבור בזה הוא אמר. אעזור לך. שנה אחרי שנפטר נחשפה פרשת הולילנד. צחקתי. ראש הממשלה עליו דיבר אבי לא היה אולמרט אלא שרון. את החשדות לקח עמו, וגם החשוד שרון לא יעמוד כבר ממש לדין. אבל האש שבערה בו ליוותה אותו, ועד שלא הוכיח סיפור לא שַקַט.

דייזי דאק ודוד קמצוץ (סדרת קומיקס על הדוד העשיר והקמצן של דונאלד דאק)

דוד קמצוץ

אחרי כמה שנים בפריפריה של התקשורת הישראלית אני יכול להגיד חד משמעית, מה שהיה, הוא לא מה שיהיה. בתקופה בה הייתי עורך משנה של המהדורה המקומית בירושלים בהפקתה של רשות השידור נתקלתי בכתבת שלא הייתה ראויה לשם התואר אותו נשאה. פעם אחר פעם מצאתי אי דיוקים בדבריה, פעם אחר פעם כעורך התעקשתי עמה שתביא לי סימוכין והוכחות לדברים שאמרה, ופעם אחר פעם נדרשתי "מלמעלה" לתת הסברים מדוע איני סומך עליה, ומתנכל לה.

כתבה שפסלתי משידור במהדורה המקומית כיוון שהייתה רצופה רבעי אמיתות, נמצאה דווקא ראויה לשידור במהדורה המרכזית, מבט. 

לעומת זאת ארבעים שקלים בעבור הוצאת מסמכים מרשם העמותות לצורך תחקיר על יד שרה ופרשת הולילנד לא נמצאו. זה באמת מיותר.

כמו כל תחום בחברה הישראלית בשנים האחרונות, גם בתקשורת "המי" ו"האיך" חשובים בהרבה מה"מה". טאלנטים לא יגיעו "לארוז" כתבה ביום שישי גם אם הדרום הופצץ בצורה מאסיבית אחרי חודשים של רגיעה, שלא נדבר על כך שעבודה עיתונאית אינה מעניינם, לשם כך יש חבורה של תחקירנים שעושים אותה בשכר רעב. המקצוע שלהם הוא לא עיתונות, הם פרזנטורים. וזה מה שחשוב. 

דונאלד דאק עיתונאי

בעשור האחרון ירד האמון של הציבור הישראלי בתקשורת הישראלית בצורה דרמטית.

מתוך מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה על אמון הציבור במוסדות השלטון בעשור האחרון

נותנים אמון בתקשורת, 2000-2009 

לפני כמה שנים פורסם מחקר לפיו הישראלים אינם סומכים על התקשורת משום שרוב מי שנתקל בסיקור של אירוע או אותו חווה או של נושא שהכיר גילה פער בין המציאות לסיקור. גם אני נכנסתי לסטטיסטיקה כאשר "עובדה" שידרו כתבה על מעון מסילה בו עבדתי שנים רבות, שם ראיתי כיצד תכנית הדגל של התקשורת החוקרת בישראל התאימה את המציאות כך שתתאים לרייטינג, במקום לעשות תחקיר אמיתי.

אתמול שודרה ברצינות ידיעה על אגדה אורבנית: ילדה שנחטפה בדיסניוורלד ונמצאה בשירותים עם שער קצוץ וללא זיכרון. לאגדה האורבנית נתנו גם הילה של כבוד, "פרסום ראשון". הברווז העיתונאי הזה לא נראה לי מוזר. פעמים רבות עשיתי פולו-אפ על כתבות אינטרנט ומקומונים, וכשהגעתי לשטח גיליתי שלא מיני ולא מיקי. כתבים שיושבים בבית או במערכת ומרימים טלפונים לא יודעים דבר על מה שקורה באמת. אבל כאן כאמור מדובר במקרה חמור בהרבה, על פניו שום טלפון לא נעשה לאף גורם רשמי. כתבי ועורכי האינטרנט הוכיחו כי התקשורת הישראלית אינה טורחת לבדוק ולהצליב מידע ומיהרו להעלות את הידיעה באתריהם.  

בערוץ 10 מיהרו להשעות את דייזי העיתונאית, אבל דייזי אינה הבעייה אלא התקשורת הישראלית שנחשפה בקלקלתה.

פיט החתול השחור

פיט (למרות שהוא נראה כמו כלב הוא חתול שחור וחסר זנב. אויבם המושבע של מיקי מאוס וחבריו)

לא פעם ולא פעמיים מצוטט בעיתונים הרב יוסף רוזנפלד, יו"ר הוועד למען השבת, מאיים על הציבור החילוני בירושלים ובמדינה כי החרדים לא יעברו בשתיקה על סוגייה כזו או אחרת.

פעם הוא מצוטט כמי שיוזם מלחמה נגד מכירת חמץ בפסח, לפעמים על שבירת הסטטוס קוו מצד הציבור החילוני, כמו משמרות במפעל אינטל ולעיתים על הפריצות החילונית. 

מי הוא אותו מרואיין אימתני המקבל מקום של כבוד בעיתונות החילונית?

לעוד כתבות וידאו בקרו בערוץ היו-טיוב שלי http://www.youtube.com/user/erlichuri?feature=guide