ייסורי איוב/ פרזות מערכה שנייה

מדינת ברית מילה/ רוני סומק

"זוֹהִי", מִישֶׁהִי צָעֲקָה, "מְדִינַת בְּרִית מִילָה,
לַקְּטַנִּים חוֹתְכִים
וְהַגְּדוֹלִים אוֹכְלִים עוּגוֹת".

בית נטוש המשמש מחסה לחסרי בית, על הקיר: מדינת ברית מילה/ רוני סומק

 חוסר הצדק והעושק של מדינת ישראל הגיעו לשיאים שאין כדוגמתם. לפני פחות מחודש הגיעו האוצר, משרד השיכון ועיריית ירושלים להסכם לפירוקה של חברת פרזות. ביזה זו של כספי הדיור הציבורי אינה חדשה, מבקר המדינה כתב עליה כבר דוחו"ת. גם מרכז המחקר והמידע של הכנסת ערך בדיוק לפני שנה מחקר ממנו עולה כי כספי הדיור הציבורי הגיעו לסלילת כבישים במעלה אדומים וכיסוי חובותיה של הסוכנות היהודית. אבל בעוד כל הדוחו"ת עוסקים בעבר, התערב לפני חודש מבקר המדינה במה שקורה בהווה. התערב ולא יכל לפקידי האוצר.

ייסורי איוב, פרק ראשון: הקבצנים [ב]

משרת אדוני, הקבצנים מבקשים לגשת לשולחן.
איוב ברוך אתה  ה' הזן את הכל. שייכנסו.
[נכנסים הקבצנים, מסתערים על השולחן, מגרמים את העצמות]
קבצן עצמות. רק עצמות מגורמות.
חושבים שזהו סוף הארוחה? טעות!
אין עצם שפיצחו ומצצו
ולא צפון בה משהו נוסף.
לא כמוכם אנו מוצצים,
אתם שהתפטמתם בבשר
ונפרדתם מהעצם בליקוק חפוז;
אנחנו בדבקות, בחריצות, בכוונה גדולה,
כמעט מתוך דמעות. ותתפלאו
כמה שומן ולחלוחית עוד יש.
נכון שחלק מן הלחלוחית
הוא הרוק שלכם.
אבל אדרבא, למצוץ עצם
שהייתה בפיו של איש שבע -
זה לא רק העצם, זה גם הייחוס.
[מסיימים ויוצאים]
[ג]
משרת אדוני, הקבצנים של הקבצנים מבקשים רשות לגשת לשולחן.
איוב מה!! סיבוב נוסף על גל העצמות הזה?!
ברוך אתה  ה' הזן את הכל. שייכנסו.
[קבצנים חלשים ובעלי מום נכנסים ומתנפלים על השולחן]
קבצן א' עצמות משן שנייה, שיריים
של שיריים. אין דבר,
מה שנמצץ והשביע פעמיים
לא יאכזב גם בשלישית.
נכון, אין מח, אין שום לחלוחית,
אבל העצם, לעומת זה, כבר טחונה,
רכה ומתפוררת, דייסתית ממש,
ומוכנה לאכילה.
אנחנו זוללים לנו דייסה חמה של עצם,
את כל היתר עושה כבר הקיבה.
קבצן ב'  ולפעמים קורה שנשכחה בכל זאת איזו עצם,
עם קצת מח ושומן, הלוא קבצני הצמרת עם הזמן
מפתחים להם הרגלים של אדונים אמיתיים,
פה מוצצים ברשלנות, שם פוסחים על משהו,
ואז באים אנחנו...
[הם מוצאים לפתע עצם זנוחה כזאת, רבים עליה. אחד מנצח ולועס אותה. האחרים מביטים בו. מסיימים ויוצאים]

כן, פקידי האוצר מזכירים בחוסר הבררנות שלהם את הקבצנים מייסורי איוב. ביעילות אין קץ הם מצליחים לעבור פעם אחר פעם ולגלות עוד קצת סחוס שטרם נמצץ מעצמות השכבות החלשות. מה שנמצץ והשביע פעמיים לא יאכזב בשלישית. טיפת לחלוחית שקבצן צמרת פיספס תישאב מיד, רשלנות של פקידים קודמים שהשאירו לא עלינו כספים גם לדיור הציבורי תיעלם מהרשומות. אם חוק ההסדרים לא טיפל בבעייה יימצא סעיף אחר שבזכותו יצליחו להכניס את הכסף לקופת המדינה, כדי שיישאר כסף לתספורת קטנה לתשובה.
בשלוש השנים האחרונות הם סימנו את פרזות כיעד. ההסכם על פירוק החברה התגבש כבר לפני שלוש שנים, אז גילה פתאום ראש העירייה שהוא צריך את אישור מועצת העיר כדי לבצע את הפירוק, לחץ של עוד שנתיים הביאה תוצאות. אחרי שחולק השלל "גילה" פתאום האוצר שהחברה חייבת לו כספים. במקום מאה ושלושים מיליון שקל שמתוכו ממילא רק תשעים מיליון היו אמורים להגיע לדיור הציבורי, עכשיו הם טוענים שבניכוי חובות החברה לאוצר יש פחות כסף בקופה. כמה בדיוק עדיין לא ברור, אבל ייתכן שבסוף נגלה כי אחרי שבאוצר יוסיפו ריביות ופיגורים ייתברר כי החברה שפורקה חייבת עוד כספים מעבר למאה ושלושים מיליון השקלים ששכבו בקופתה.

ייסורי איוב, סוף פרק 7

איוב [בשארית כוחו, בלחישה]מה זה אדם על שיפוד?
אדם על שיפוד זה אדם גמור, אבוד.
ייאוש נורא מזה אין לתאר;
מחשיכה כזאת יכול האופק רק להתבהר.
[קיא ודם פורצים מפיו. הוא מת]
מנהל [בכעס]"להתבהר!" לא יכולת לחיות עוד שעה?!
להתבהר!" טפו!
[יורק על גווית איוב. הקרקס והקהל מתפזרים ויוצאים].

אם את כל זה הם עושים לפני הבחירות. מה הם יעשו יום אחריהן?

ייסורי איוב פרק שמיני: המתים

[א]

נכנס הקבצן הקבצני של הקבצנים של כל הקבצנים. מלקק את הקיא של איוב.
קבצן כמו שכבר אמרתי: עם קצת אורך רוח
מישהו הרי סוף-סוף מקיא. כן איכשהו חיים. יש אלוהים.
פה-רה-פים-פים-פים. פה-רה-פים-פים-פים.

תגובת האוצר: בהתאם להסכם שנחתם בין המדינה לעיריית ירושלים חברת פרזות תפורק ומלוא הכספים שיוותרו בחברה לאחר פרעון החובות לנושים והוצאות הפירוק, יועברו להשקעות בדיור הציבורי בירושלים. נכון למועד זה טרם נכנסה החברה לתהליך הפירוק בפועל.
תגובת עיריית ירושלים: לכל אורך הדרך עמדה העירייה על כך שכל הכסף ישמש לטובת זכאי דיור ואין בכך כל שינוי.